הייתי שבור מבפנים - רק במקום אחד הצלחתי לדבר באמת

מצאתי טיפול שבאמת עזר לי - סיפור אישי מגבר בן 38 מירושלים

לא חיפשתי ניסים. רק מישהי שתבין אותי. וזה מה שמצאתי.

אני בן 38, נשוי +3, גר בירושלים. לא מטפל, לא כותב, סתם גבר רגיל. וזה הסיפור שלי.

לא קרה משהו דרמטי. לא הייתה בגידה, לא פרידה. פשוט התרחקנו. אני ואשתי נהיינו כמו שותפים לדירה – מדברים על הילדים, על חשבונות, אבל בלי רגעים של אמת, בלי מגע, בלי קרבה.

כל ויכוח הפך לפיצוץ. כל שיחה נגמרה בשתיקה. לאט לאט, גם עם הילדים נהיה קשה. כאילו משהו בי הלך לאיבוד.

בערב אחד, אחרי עוד שיחה שהתפוצצה, פשוט כתבתי בגוגל: מטפלת זוגית מומלצת בירושלים.

עברתי כמה אתרים, קראתי בלוגים. לא חיפשתי הבטחות גדולות. רק רציתי להרגיש שמישהי מבינה. הגעתי לאתר אחד, הרגשתי חיבור, וקבעתי פגישה.

זה היה מוזר. לא נוח. אבל אחר.

בטיפול לא דיברתי "יפה". הייתי מבולבל, לפעמים עצבני. לא תמיד ידעתי להסביר מה עובר עליי. אבל עם הזמן – משהו התחיל לזוז.

התחלתי להבין למה אני ננעל בשיחה. למה אני שותק כשאני כועס. למה אני מרגיש לבד גם כשאני לא לבד.

וזה לא היה רק עליי. גם אשתי הייתה חלק מהתהליך. לא תמיד הסכמנו – אבל פתאום דיברנו. באמת. בלי ליצר אשמה, בלי משחקים.

היום – כמה חודשים אחרי – אני יכול להגיד:
אני לא מושלם, לא "מתוקן". אבל אני הרבה יותר מחובר לעצמי.
למדתי לעצור. להקשיב. להגיב אחרת. לדבר בלי להרים מגננות.

הבית מרגיש אחר. יותר שקט. יותר חי.

אני כותב את זה כי הייתי במקום שלא מאמין שמשהו ישתנה. וטעיתי. זה כן אפשרי. לא קל. לא מהיר. אבל אפשרי.

לא משנה אם אתם גברים, נשים, דתיים או חילונים – אם אתם מרגישים תקועים, אולי הגיע הזמן לנסות.

ולמי ששואל – לא, אני לא מקבל על זה כלום. רק מקווה שזה יגיע למישהו שצריך לקרוא את זה בדיוק עכשיו.

לעוד פוסטים בבלוג